חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

ראש השנה

ראשהשנה

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום! מאחלים צוות אתר שטייגן
מסע אל אוירת הימים הנעלים של ימי הדין בהיכלי הישיבות בדור הקודם




בעמדנו סמוך ונראה ליום הדין, בו שופט כל הארץ שופט את כל ברואיו על מעשיהם, לבטח לנגד עינינו עמדו רישומיהם הרבים של חכמינו רועי המוסר והיראה, בדרך הראויה לחזרה בתשובה שלימה לפניו יתברך. אולם כפי שאמרו רבותינו 'מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותי', מן הראוי לשוב במעט לאחור - לתקופתם העילאית של הישיבות הנודעות בעבר, שהצמיחו מקרבם לגיונות של תלמידי חכמים ואנשי אמת, ולחזות כיצד ניהלו הם את ימי הדין, ומה היו מעשיהם לזכות בו.

מהו השוני בין חרדת הדין שהיתה בוואלוזין לרחדת הימים הללו בימינו? על מה זעק רבי חיים מוואלוזין מנהמת ליבו? מה הותיר את בחורי הישיבה הסלבודקאית בתוככי החממה כל האלול? מהן רישומן של שיחות רבי איצלה ששינו את העולם? מה הביא את רבי יוזל לנדוד בימי האלול ברחבי רוסיה? מה גרם לקעלמא'ים להיות כתובים בספר הזכויות? מה הביא את רבי נפתלי טרופ להשתפכות הנפש בראדין? תיאור האלול בלב נס ההצלה בשנחאי המיראי'ת? כיצד תוארו ג' מחלות הנפש המקבילות לתחלואי הגוף? מה גרם לדמעות חניכי תנועת נובהרדוק לפרוץ ללא סכר?מה הועילו הסליחות, הן הקב"ה אינו יודע חטאינו?? זעק החפץ חיים מנהמת ליבו.

על אלו ועוד רבים, ובעיקר על הלקח הנצרך לכל יחיד מאתנו לקראת חיתום הדין הקרב ובא – בכתבה שלפניכם.



וואלוזין



הפחד שקיים בישיבות למול חוסר הפחד בישיבת וואלוזין

היה זה בליל ראש השנה, באויר היכל בית המדרש בבני ברק, ניתן היה לחוש שאוירא דיומא קא גרים, וחרדת הדין הורגשה בכל פינה ומקום, בבית המדרש ישב באותה עת מרן הרב מבריסק זצוק"ל, סיפר הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא זצוק"ל, שנכנס הוא בקודש פנימה בליל ראש השנה בהיותו עמו לבד, והפנה קמי מרן הרב מבריסק את שאלתו שהטרידה את מנוחתו באותם ימים, וכה היתה שאלתו -

תמיד סיפרו שבהיכל הישיבה הגדולה בוואלזין בשעתו לא היו מרבים בהכנות לחרדה ופחד מיום הדין, כמו שנוהגים היום בישיבות בימינו, והדבר אומר דרשיני, שכן בימי הישיבה בוואלוזין, פקדו אותם צרות רבות, וממלכת התורה לא הוכרה באיכותה הייחודי, ומדוע לא חששו מאימת הדין ולא הורגש פחד הדין במלא עוזו כבימינו.

פתח הרב מבריסק זצוק"ל את פירוש המשניות לרמב"ם בשלהי מסכת ר"ה, והראה את מה שכתב הר"מ על דברי הגמרא שם בראש השנה דף לה, ובשעת הדין הראשון מקרא את ההלל, ואמרה על כך הגמרא, מדקאמר בשעת ההלל, מכלל דבראש השנה ליכא הלל, מאי טעמא אמר רבי אבהו אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה, וכתב הר"מ שנאמרו בו עשרה לשונות, שהם ימי א. עבודה, ב. הכנעה, ג. פחד, ד. מורא מהשם ויראה ממנו, ה. מברח ומנוס אליו ותשובה, ז. ותחנונים, ח. בקשה, ט. כפרה, י. סליחה, ובכל אלו הענינים אינו הגון השחוק והשמחה. ומבואר עשרה לשונות של פחד ומורא, ומחמת שזה המצב שאנו צריכים להיות בו לא אומרים בו תפילת הלל.

ואמר מרן הרב מבריסק זצוק"ל, שזה מספיק בשביל להבין איזה פחד ומורא צריך שיהיה בימים אלו, ואין צורך להפחיד יותר מכך. והמשיך לשואלו - שהרי כתוב בנחמיה [ח, י] 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדוננו, ואל תעצבו כי חדות השם היא מעוזכם', הרי מבואר שאלו ימי שמחה שיש לשמוח בהם. וענה הר מבריסק - 'מי שחדות השם היא מעוזו, יכול להיות שקט...'.

והוסיף ואמר בהביאו את דברי הטור [או"ח תקפ"א] שכתב 'רוחצין ומסתפרין על פי המדרש שישרקרא עוד
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד