חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חגיגות סיום לימוד ההלכה היומית במאות מוקדים ברחבי הארץ ותחילת המחזור החדש

דברי הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א לקראת סיום ההלכה היומית י"ח טבת תשע"ב
 
 להאזנה בחלון נפרד לחץ כאן


ללוח לחץ כאן
לוח הלימוד המשנה וההלכה היומית להורדה

לאחר כמעט שישים שנים מאז החל הרעיון של לימוד ההלכה היומית של ארגון קביעותא שהורה החזון איש ליוזם  ההלכה היומית הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל, מסיימים אלפים את ההלכה היומית, לאחר ארבע וחצי שנים של לימוד ביום חמישי הקרוב י"ז טבת תשע"ב ולמחרת ביום שישי ח"י טבת מתחילים את המחזור החדש.

בעיר תל אביב שלפני כמעט שישים שנה, בבית הדפוס הותיק של "אפרים סטרוד ובניו", עמד הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל, מרבני העיר תל אביב, והתבונן בהתרגשות רבה על הלוחות הראשונים של לימוד "ההלכה היומית" של קביעותא,  היוצאים ממכבש הדפוס. הרב שטנצל התפנה מכל עיסוקיו הרבים על משמר היהדות, והופיע בעצמו בבית הדפוס כדי להיות נוכח בהיסטוריה ההולכת ונרקמת עתה מול עיניו. במחשבתו חלפו כל אותם רבבות יהודים שהלימוד הזה יעורר ויחזק אותם להתנהג לפי ההלכה הצרופה, כיאה וכראוי לכל יהודי באשר הוא שם. באזניו הוא שומע את כל אותם גדולי הדור אשר עמם התייעץ בנוגע לקביעת סדר הלימוד, אשר רואים בכך תועלת רבה ונחיצות עצומה לכל יהודי ויהודי.

גדול הדור מרן החזון איש זצ"ל, קבע לרבי יונה, כי סדר לימוד "הלכה יומית" של קביעותא,  יהיה של 3 הלכות (סעיפים) מידי יום. עוד הוסיף כי "לימוד הלכה צריך להיות מהמקור – מחבר ורמ"א". כמובן שבכדי לדעת את ההלכה למעשה יש ללמוד גם את אחרוני הפוסקים, באר היטב או משנה ברורה, ובמקום שלומדים הלכה יומית במסגרת שיעור, רצוי שמגיד השיעור יכין לעצמו גם את דברי המשנה ברורה, ויאמר את התמצית והמסקנה לפני השומעים".

גם שאר כל גדולי ישראל הקודם והנוכחי  מכל גווני היהדות החרדית תמכו בכל מאודם ברעיון של הרב שטנצל, ואף הוציאו "קול קורא" נלהב הקורא לכל שדרות העם להצטרף ללימוד "ההלכה היומית" של קביעותא. אלו הם גדולי ומאורי האומה, אשר כל העולם האירה מתורתם, ונשאו על לוח ליבם את משא הדור, והם ראו את הצורך העצום שיש בקביעת סדר לימוד הלכה מידי יום ביומו, כמו הגאון מטשעבין הרב דוב בריש וידנפלד,  הגאון רבי משה פיינשטיין,  הגאון רבי איסר זלמן מלצר,  הגאון רבי עקיבא סופר-אב"ד פרעשבורג, הגאון רבי זלמן סורוצקין, רבה של ירושלים-הגאון רבי צבי פסח פרנק, בד"צ העדה החרדית- הגאון רבי פנחס עפשטיין, הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן, הגאון רבי דוד יונגרייז, הרב הראשי לישראל-הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הגאון רבי יעקב משה טולידנו-רבה של תל אביב, הגאון רבי ראובן כ"ץ-רבה של פתח תקוה, הגר"נ גשטטנר זצוק"ל.

את הרעיון לסדר לימודים קבועים ינק הרב שטנצל כפי הנראה עוד מאביו "הגאון מסוסנוביץ" - רבי שלמה שטענצל, ומסביו רבי חיים דוב שטענצל הדיין של העיר טשעלאדז, אשר כתב לו בצוואתו: "תלמוד בכל יום ויום איזו הלכות משו"ע או"ח והכל לשמור ולעשות ולקיים ולא להתפאר חלילה". את ההשראה לקבוע לימוד יומי קיבל גם מרבו ש"ב הגאון מקוז'יגלוב זצ"ל שיסד את לימוד המשנה היומית מסדר זרעים-טהרות להשלמת הש"ס.

בימים אלו מתחילים את המחזור ה 14 של לימוד ההלכה היומית. רבבות יהודים כבר סיימו כמה פעמים את לימוד שולחן ערוך "אורח חיים" בהשקעה מועטה של כ10-15 דק' ביום. עתה, יחד עם המוני בית ישראל יש לך הזדמנות לקפוץ על העגלה ולהצטרף לרבבות הלומדים של לימוד הלכה המביא לידי מעשה, ולזכות בעולם הבא כפי שמבטיח אליהו הנביא זכור לטוב: "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא".

**

לעיון לחץ כאןעם תחילת המחזור ה-י"ד ב"הלכה יומית" ולבקשת רבים, נפתח פרוייקט מבחנים חודשי ב"הלכה היומית" של ארגון קביעותא. המבחן יצורף לעלון מבחני "קנין המשנה". המבחן כולל 10 שאלות (בסגנון אמריקאי) המתמקדות בדברי ה"מחבר" והרמ"א, ועוד "שאלת רשות" על דברי ה"משנה ברורה". פרסים יוגרלו בין הנבחנים. הטלפון להזמנת לוח חינם 0722819817

**

שמונה דקות

שיעור ב"הלכה יומית" של קביעותא,  ניתן לשמוע 24 שעות ב"קול הדף". השיעורים נאמרים בשפה ברורה ונעימה במשך 8-10 דקות. נצל את זמנך הפנוי. חייג עכשיו:

 

המאמר המקורי של יוזם המפעל שפורסם תשי"ד

בימים האחרונים נמצא המאמר האורגינלי  של לפני כמעט שישים שנים שכתב יוזם ומחולל רעיון לימוד ההלכה היומית הגאון הרב יונה שטנצל זצ"ל :

"זה שנים רבות שמורגש הצורך לעשות משהו בכדי לקרב את היהודים שומרי תורה ומצוות ללמוד הלכה למעשה. שומה עליהם לדעת פשוט איך מניחים תפילין, מה הדין באם נפסק הרצועה בין של יד לשל ראש, ומה הדין באם הפסיק בינתיים בדיבור,  מתי מותר להפסיק בק״ש, טעות בתפילה, טעות ופסול בס״ת איך נוטלים ידיים לסעודה, פרטי דיני שבת, הלכות פסח ועוד ועוד.

חלק גדול של יהודים שומרי מצוות אינם יודעים את הדין מלימוד מהמקורות, ואינם יודעים מה לעשות כשנולד ספק בדין יעלה ויבא באמצע התפלה, או ספק אחר, הייתכן?

ולא רק יהודים המוניים אינם יודעים, אלא אף יהודים הלומדים בכל יום דף גמרא ומשנה וביניהם למדנים מופלגים, אינם יודעים את הדין. עוסקים בלמדנות ובפלפול אבל מזניחים בלמוד הלכה למעשה שזו עיקר התורה ״לשמור ולעשות ולקיים״ עיין ש״ך יור״ד סי׳ רמ״ו ס״ק ה׳ באם לומדים גמפ״ת ולא לומדים פוסקים למעשה לא יוצאים ידי ת״ת וכמה מאמרי חז״ל מדברים על חשיבות של למוד הלכה: "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא״,  ״אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה״, ״גדול תלמוד שמביא לידי מעשה״ ועוד.

לפני שנים הבאתי הצעתי לפני גדולי ישראל להנהיג למוד ״הלכה יומית״, הרגשתי שצריך להקדים ולפרסם מקודם את  תכנית הלמוד של "משנה יומית". זה היה אחרי החורבן הגדול של היהדות האירופית, שמליוני יהודים הושמדו  מבלי שנשאר אחריהם איזה זכר שהוא, והבנתי שצריך תחילה להנהיג את למוד ״המשנה היומית״ כ״יד ושם״ ליהדות זו כדי שזכרם לא ימוש מקרבנו לעולם.

לימוד זה הנו הזכרון היחידי למענם. לימוד ה"משנה היומית״ נתקבל בארץ ובכל תפוצות ישראל, לומדים את המשנה היומית באלפי בתי כנסת לזכר הקדושים, זכותם עומד לנו לעד.

אפשר לקבוע שהלמודים היומיים הרבו תורה בישראל. למוד מסודר הקשור ליום,  יש בכוחו לקשור את  הלומד  ללמוד  (עיין עירובין ס״ח ר׳ אבא בר יעקב יזיף ופרע ברש״י שם), מפני שכל יום שעובר בלי למוד, הלומד נעשה כאילו בעל חוב וחייב להשלים את החסר. היום קורא לו להשלים את למוד אותו יום.

כמו שהוכח הדבר ע״י למוד ה״משנה היומית״ ו״הדף היומי״, והוא הדין בחיוב שחייב אדם להשלים בכל שבוע את פרשת השבוע.

עכשיו אחרי שלמוד ״המשנה יומית״ הונהג בכל מקום ומקום, ראיתי לי לחובה, להשתדל שיושלם וימומש גם הרעיון של למוד הלכה למעשה. למוד הלכה למעשה הוא חיוני לאיש שומר תורה. הוקם המפעל הזה בהסכמת גאוני דורנו,

ופורסם לוח עולמי של ״הלכה יומית״. הלמוד הוא יום־יומי ולומדים שלש הלכות ליום.

אחרי שהתייעצתי עם גאון הדור ״החזון איש״ זצ״ל, חיוה הוא את דעתו שלמוד הלכה צריך להיות ממקור ״מחבר״ ו״רמ״א״. כמובן בכדי לדעת את הדין למעשה יש ללמוד ג״כ מאחרוני הפוסקים ״באר היטב״ או ״משנה ברורה״.

רצוי מאד שמגיד השיעור יעבור על ״המשנה ברורה״ בטרם שילמד את שלשת ההלכות עם הצבור וימסור את התמצית והמסקנה לפני השומעים, בכדי שהשומעים יקבלו את ההלכה ויבינו אותו.

מטרתנו היא שלמוד ״הלכה יומית״ יקיף את כל היהודים שומרי תורה ומצוות בעולם כולו ויאפשר גם לאנשים העסוקים והטרודים ביותר בעסקם להשתתף בלמוד זה למוד מינימום, היינו רק שלש הלכות ליום, אבל בכ״ז סימן שהלימוד הוא ברציפות, עוברים במשך זמן מסוים על כל הדינים שאיש ישראלי חייב להיות בקי בהם. לדעתנו למוד מועט, אבל מקיף המונים, חשוב יותר מלמוד מרובה המאפשר את השתתפותם של מעטים.

לוח הלכה יומית כולל רק את הדינים הנוהגים לגבי כל איש מישראל משום זה כולל את כל חלקי או״ח מסימן א עד סימן תרצ״ז, וכן את הדינים המפוזרים בשאר חלקי שו״ע יור״ד אה״ע חושן משפט שכל יהודי חייב לדעת אותם. צרפנו מספר ״קיצור שולחן ערוך" חמשה סעיפים ליום, השארנו מחוץ למסגרתנו את שאר חלקי שו״ע הניתן רק להכרעתו ולשקול דעתו של רב בישראל או ת״ח מופלג.

בפגישתך עם חבר, מכיר, ידיד, ברחוב, באוטובוס, בחנות, במקום עבודה, אל תפרד ממנו עד שתזכיר לו את ה״הלכה היומית״ שלמדת היום. ״אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו!״ - לפרש: מתוך כך זוכרהו שמתוך שחוזר על ההלכה בפגישתו עם חברו הוא יזכור את ההלכה ולא תשכח ממנו.

ניסן תשי"ד

יונה שטנצל במוהר"ש זצלה"ה

 

 

רבני "קביעותא" עונים לשאלות:

ש. מהו מהותו של החיבור המפורסם "שולחן ערוך"?

ת. רבינו יוסף קארו זצ"ל נבחר מן השמים לחבר את ספר ההלכות שילווה את עם ישראל עד סוף כל הדורות. מסופר כי בדורו של רבי יוסף קארו היו עוד שני גאונים שהיו מועמדים לחבר את החיבור המיוחד הזה, אולם רבינו יוסף קארו נבחר בו משום מידת הענוה שהצטיין בה באופן נשגב.

ש. מה חידש הרב שטנצל?

ת. הגאון רבי יונה שטנצל היה בארץ הקודש בדור שאחר השואה, הוא ראה את הצורך בלימוד קבוע של הלכה שיאחד סביבו את כלל ישראל, ופנה לגדולי הדור, ובראשם מרן ה"חזון איש" שקבע ללמוד 3 סעיפים ביום. כל גדולי הדור תמכו ברעיון, ויצאו בקריאה להצטרף.

ש. בזמנינו, כאשר רבים הם הספרים שהתחברו על כל הנושאים ההלכתיים, האם יש תועלת בלימוד "שולחן ערוך ורמ"א" לבד?

ת. ברור שמן הראוי ללמוד את ההלכה עם "משנה ברורה" וכו' בכדי לדעת ההלכה על בוריה. אלא שחשיבות גדולה ישנה גם בלימוד ההלכה מהמקור – "השולחן ערוך ורמ"א", כפי שאמר החזון איש זצ"ל.

ש. מהי התועלת בזה?

ת. רבני "קביעותא היו בימים אלו אצל הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א, מרבני בני ברק ותלמידו המובהק של מרן בעל "שבט הלוי", וממנו שמענו כי מרן בעל שבט הלוי אמר שלימוד ההלכה משולחן ערוך ורמ"א, יש בה תועלת גדולה לתלמידי חכמים הבקיאים בשולחן ערוך, כדי שיוכלו לחזור ולשנן על הלימוד.

ש. ולאלו שעדיין אינם בקיאים דיים?

ת. ברור כי גם להם יש תועלת, אם כי עדיין יצטרכו להוסיף בלימוד "משנה ברורה". עצם קביעות הלימוד יש בה דבר גדול ושמירה מן השמים. זאת ועוד, כי כתוב בספרים שמילות השולחן ערוך יש בהם קדושה גדול, ואין ספק כי אדם הלומד שולחן ערוך" יש לו עזרה מן השמים שלא להכשל בשום דבר. וצדיקים הפליגו מאוד בחשיבות לימוד זה כדי שכאשר יהיה לו שאלה ידע היכן הדבר מופיע, ויעיין גם בשאר דברי הפוסקים..

ש. לאילו העוסקים בלימוד השו"ע ויודעים את רוב ההלכות הנוגעות לחיי היום-יום, מה הטעם לקחת עול של לימוד קבוע מידי יום?

ת. אין שום דמיון ללימוד מקוטע, מעט פה ומעט שם, או כל מיני קטעי הלכות הנשמעים בכל מיני הזדמנויות, ללימוד קבוע ומסודר. משל למה הדבר דומה, לעקרת בית שתעשה "פסח" בביתה, בצורה לא מסודרת, כל יום משהו אחר בלי סדר וארגון. יתכן שרוב הבית יהיה "פסח", אבל לבטח ישמטו מתחת ידיה  כל מיני "פינות". כך גם לענייננו, כאשר לומדים שולחן ערוך לפי הסדר, מגיעים לכל הפינות. אין תחום בהלכה שלא נגיע אליו.

ש. באיזה מחזור עומדים עתה?

ת. המחזור הראשון התחיל בראש חודש ניסן תשי"ד, בחיי מרן החזון איש, שכאמור קבע ועודד את סדר הלימוד, וכעת אנו עומדים עם תחילת המחזור ה-14. כאשר עמנו מצטרפים אלפי לומדים. ב"ה ישנם אלפים שכבר סיימו כמה פעמים את כל "שולחן ערוך אורח חיים".

ש. מה עושים בארגון לקראת תחילת המחזור הנוכחי?

ת. לאור הביקוש הרב, יופץ בעז"ה כמאתיים אלף לוחות לימוד בכל רחבי הארץ, ניתן לקבל  גם דרך הטלפון ללא תשלום  0722-819817 כדי שכל מי שחשקה נפשו בתורה יוכל להשתתף בסדר הלימוד ללא עיכוב. כמו כן הוספנו במערכת הטלפון של "קול הדף", הניתנים לשמיעה 24 שעות,  שיעורים חדשים המתומצתים בטוב טעם. זאת ועוד

נפתח פרוייקט חדש – מבחן חודשי ב"הלכה היומית", המצורף לעלון מבחני המשנה היומית.

ש. לסיום מה יש לרב לומר לקראת תחילת מחזור לימוד ההלכה היומית?

ת. אין ספק כי הלימוד לעצמו הינו חשוב וראוי מאוד, ובהשקעה מועטה של הקדשת כמה דקות ביום אפשר תוך כמה שנים לרכוש ידע נפלא. וכל אחד לפי הזמן שברשותו יוכל להעמיק ולהרחיב כפי יכולתו.

חז"ל אמרו שדברי תורה צריכין חיזוק. כל אחד רוצה לזכור כל העת להתנהג כיהודי. וכאשר אדם נוטל על עצמו קביעות בלימוד, הרי זה כאילו יש לו "תזכורת" מידי יום ביומו להתנהג על פי שולחן ערוך, שזה כל תפקידנו בעולם הזה.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד