חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

בראשית

"בראשית ברא וגו'" (א,א) 
בפסוק זה ובמלים אלו נרמז מה שאמרו רז"ל "תתקע"ד שנה קדמה התורה לבריאת העולם". כיצד? בראשית ברא במספר קטן עם שתי התיבות בגימטריא עולים כ'. וכן תתקע"ד במספר קטן גימטריא כ'. א"נ - ב' ראשית רמז למ"ש שני אלפים שנה קדמה תורה לבריאת העולם הנקרא "ראשית".
(ענף חיים - לרבי אברהם חיים אלנדאף זצ"ל) 

"בראשית וגו'" (שם) 
פירש"י - "אמר ר"י: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל בה ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו וכו'". והרואה יראה שאין זה הטעם מספיק לגודל הקושי דאף אם לא התחילה התורה בסיפור כח מעשיו ונכתבו לבסוף אחר שנצטוינו במצוות, הייתי אומר טעם זה של כח מעשיו הגיד לעמו. ואפשר לומר - בכוונת רש"י - בהקדים מ"ש הר"ש יודא בדרשותיו (דרוש ג') כי בת"ח שלם ראוי שימצאו בו 4 תארים. שניים להשלימו בינו לבין עצמו והם שלימות העיון ושלימות המעשה שהוא פריו וכמ"ש "לא המדרש עיקר אלא המעשה". ושניים להשלימו בינו ובין זולתו להשפיע מחכמתו לזולתו ולדרוש ברבים חוקי האלהים ותורותיו. אמנם משנתקלקלו הדורות שב העם כמדריגת החולה המואס במאכלים הבריאים ותאב למאכלים המתוקים הגם שאינם כ"כ טובים לבריאותו. וכן הנמשל, בורחים מלשמוע דינים והלכות ומבקשים אגדות ומדרשים. אך הדורש החכם שעיניו בראשו יתנהג כרופא המומחה אשר מטעים התרופה אל החיך באמצעות סוכר וכדו' וכן הדרשן בתחילת דבריו יהיו אגדות ומדרשים המושכים את הלב אך עיקר הדרשה בהלכות. ועפי"ז נ"ל שכשהי"ת נתן לנו את התורה התנהג עמנו במנהג זה שרצה לזכותנו ולפיכך הרבה לנו תורה ומצוות אך פתח את התורה בסיפור מעשיו הגדולים והנוראים וכו' ואח"כ הודיע לנו חוקי התורה ומשפטיה. וזה בא ר"י ללמדנו לנהוג כמידותיו יתברך שהת"ח יעשה כאמור. ועפי"ז נראה לפרש מאמר דהמע"ה "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" דהיינו ליעקב שהם המון העם בתחילה מגיד לשון אגדתא להמשיך ליבם אך לישראל שהם המשובחים יותר לשון שררה - חוקיו ומשפטיו. (חן טוב - לרבי יחיא אלבדיחי זצ"ל) 

"והאדם ידע את חוה אשתו וגו'" (ד, א) 
תימה, וכי לא ידע את אשתו? אלא, ידוע שבעת שחטא נסתלקה ממנו שכינה. ומהיכן ידע שנסתלקה ממנו שכינה? מ"ותהר ותלד את קין" דעליה איתאמר (ישעיה יד) "כי משורש נחש יצא צפע" שהטיל נחש זוהמא בחווה והוה ידע זוהמא דיליה דאיתפשט עד קיני חותן משה. וכד חמא גלגולא ותיובתא דיליה תמן אמר "קניתי איש את ה'". מיד עמד בתשובה והקריב קרבן וחזרה שכינה לשרות עליו. וזהו - "והאדם ידע את חוה אשתו", ראשי תיבות בגימטריא הוי'ה, לרמוז שהתשובה מחזירה העטרה לישנה.
(עץ החיים - לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל) 

"ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" (ד, ח) 
"ויהי בהיותם בשדה" - רז"ל אמרו [מדרש רבה בשם רב הונא]: על התאומה היחידה [שנולדה עם הבל] היו מריבים [זה אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי]. ודרשו זאת מדכתיב הכא "בשדה" וכתיב התם [בנערה המאורסה] "כי בשדה מצאה" מה התם אשה אף הכא אשה. ויש לרמוז ע"ז: בהיותם בשדה גימטריא על התאומה היו חולקים (עם שני כוללים) [וצ"ע שעדיין יתר החשבון 2]. "ויקם קין אל הבל אחיו" - אמרו רז"ל: מלמד שבתחילה הבל הפיל את קין תחתיו לארץ ואח"כ קם קין מתחת הבל והרגו. ונראה לומר שרמוז זה בתיבת "אחיו" הכתובה אצל הבל הנראית יתירה שהיה לו לומר ויקם קין אל הבל ויהרגהו, אלא מלמד לנו שבתחילה הפיל הבל את קין דרך שחוק כשני אחים המשחקים זה עם זה והיינו "אל הבל אחיו" שהפילו דרך אחווה, וקין נתמלא חמה ואכזריות וקם בחרון אף מתחתיו והרגו.
(מקום מקדש - לרבי חיים סנואני זצ"ל) 

עכשיו באתר שטייגן 129 אורחים
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד